כמה מחיר הוא כל מחיר 

2 יולי 2010

כמה מחיר הוא "כל מחיר"

בפתיח לכתבה רצינו לספר לקוראים עד כמה נועם שליט התמים ואציל הרוח מנוצל על ידי אופורטוניסטים שונאי הימין וממשלתו והשואפים לקעקעה ולהפילה לקרשים באמצעות ריקוד על שביו של גלעד שליט.

בצער, כן בצער רב ובלב כבד עלינו לאמר, לאחר שנודעו פרטים נוספים,  כי תדמית "הפרה הקדושה" שרכש לעצמו אביו של גלעד עד עתה, ניסדקה.

חובתה של המשפחה לפעול למען שחרור בנה, אין חולק על כך.  אך כמאמר אלוף (מיל.) אלעזר שטרן מ- 28 יוני 2010 : "תמיד הבטחנו ללוחמי צה"ל כי אם ייפלו בשבי נעשה –כל שביכולתנו—כדי להביא לשיחרורם, לא הבטחנו כי נעשה –הכל—".

דומה ינועם שליט חצה קוו אדום והפך את הצעדה הנוכחית לבילתי לגיטימית במבחן המוסרי-הדמוקרטי. 

למה הדבר דומה, בחבירתו של השמאל העולמי, הדוגל ברגיל במטרות ראויות, לג'יהאד העולמי, הוא זרוע הביצוע של האיסלם המיליטנטי המטורף, על מנת להשיג מטרותיו.  לטעמם של פעילי השמאל הקיצוני בעולם המטרה מקדשת את האמצעים ובאם המטרה תושג דרך הג'יהאד העולמי הרצחני, שיהיה.

נועם שליט, פנה בחשאי ('סודי-סודות' כפי שתואר במקור), כך לפי עדותו המפורשת של יואל מהרשק עצמו שהובאה בעיתון "הקיבוץ", מתאריך 30 יוני 2010 (ראה המקור בקישור המצורף), בבקשה למהרשק המוביל את "האגף למשימות מיוחדות" בתנועה הקיבוצית, שיארגן ויוביל את המצעד הנוכחי מטעמו וזאת כניראה בהסתמך על מעורבותו המעוקמת-מוסרית של מהרשק בצעדת ויקי כנפו אשר היצליחה אירגונית אך ניכשלה במהות.

בכך, הופך מצעד זה באחת ממצעד הומניטרי לגיטימי למצעד פוליטי ופסול הבא לנגח את בוחרי הימין, ממשלת הימין, ובנימין נתניהו אישית בהתאם לאג'נדה המפורשת של מארגני ההפגנה מהתנועה הקיבוצית.  עצם הפניה החשאית מלמדת כי נועם היה מודע למוניטין הקלוקל של מהרשק וכי התכוון להסתיר את כוונותיו לאשורן ולהמשיך ולהציג עצמו והמצעד המדובר כפעולה חומניטרית בלא שנילווים לכך שיקולים זרים. 

מאידך-גיסא, תמוה הוא הכיצד חשב לעצמו נועם שליט כי בעידן זמינות האינפורמציה הציבורית יוכל להעלים עובדה זו מעיני הציבור.

תגובתו של נועם שליט לנאום נתניהו מהיום, 1 יוני 2010 מעידים על הקשר פוליטי מובהק לאמור: "ההמונים הצועדים עם המשפחה יודעים כי יש מחיר גם להפקרתו של גלעד" דהיינו, אנו נפיל אותך מהשילטון במדה ולא תגיב כפי שאנו דורשים ממך.  זו בהחלט קריאת תגר על סמכות השלטון הניבחר במשטר הדמוקרטי המעמידה את הפרט מעל כל צרכי המדינה ואזרחיה.

כמובן שמיד יקפצו הצבועים בינינו ויטענו כי אין רע בכך, שהרי על המשפחה לעשות ככל יכולתה למען בנה.  נכון הם צודקים (למצער), כבר ציינו זאת לעיל.  מאידך-גיסא, יש לעשות ויש לעשות.  יש הבדל תהומי שאינו ניתן לגישור בין לעשות 'כמיטב יכולתנו' לבין לעשות 'הכל' למען השיחרור המיוחל.  שמא נחזיר את ירושלים, תל-אביב וחיפה לחמאס, הלא זה מה שהללו שואפים לו.  ובאם כמובן לא כך הוא לטעמנו, הרי שאכן קיימים גבולות ויש קרקעית לבור המחיר ולכן היצבנו אנשים בראשינו אשר אמורים לשקול את האינטרסים של כלל העם ולא רק של משפחה אחת.

על מנת להסיר כל ספק, כותב המאמר משוכנע כי לא נינקטו עדיין כל האמצעים האפשרים לשיחרור גלעד שליט.  עדיין נימצאים באמתחתנו אמצעים שלא נוסו הן בתחום הדיפלומטי והן בתחום הצבאי.  אך אלו חייבים להעשות מטעם ניבחרנו ולא מטעם הרחוב או גרוע יותר, מטעם אלו הפועלים להפלת השילטון הלגיטימי באמצעים דמוקרטים פסולים.

נוסיף גם כי אכן, רבים וטובים משתתפים בצעדה למען שליט, אלו אשר מניעיהם נאצלים וחיובים אך לצערנו, כבכל הפגנה או צעדה חיובית ונאותה, תמיד ימצאו הטפילים, האופורטוניסטים, הסימביוטים, אשר ימהרו לעשות קופה על גב האנשים הטובים בינינו ולהשתמש בהם כ"אידיוטים מועילים" למימוש מטרותיהם הנלוזות.

ביומן החדשות ששודר ברשת ב' ביום הראשון למצעד, שיבח דובר החמאס את הצועדים ועודד אותם להמשיך במאמצים להפעלת לחץ על הממשלה. הקריין הוסיף לאחר הראיון עם דובר החמאס כי אם היו אומרים לו שהדובר הינו אחד הצועדים היה מאמין בכך ללא היסוס.  אכן, זהות אינטרסים ברורה בין אויבי ישראל ומארגני המצעד.

לא מאהבת מרדכי (אופס, שליט) -- הטפילים

יואל (המנסר) מהרשק-- הלה הידוע לשמצה כ"משחית לדבר עבירה" בכך שאיתרא מזלו וניתפס עם מסור חשמלי במטע עצי זית פלסתיני והוסגר למשטרת ישראל (איננו מדווחים כאן על הפעמים שלא ניתפס) וזאת בעת שאירגוני השיטנה "בצל"מ" ו"שלום עכשיו" היו בעיצומו של מסע הכפשת מתישבי איו"ש אשר הואשמו על ידם ככורתי עצי זית של פלשתינים.  בדיעבד הוברר כי אנשי השמאל המיליטנטי (והפעם ללא מרכאות),  הוזמנו / היזמינו עצמם בשלל מיקרים לאזורי גידול עצי הזית של פלשתינים בתואנה של "עזרה והגנה על המסכנים הפלסתינים", על מנת שיגזמו את העצים (לא אין טעות, גיזום נחוץ, עונתי ומקובל), בעוד צלמי השמאל הקיצוני-אנרכיסטי מצלמים פעולות גיזום אלו בהנאה גלויה כ"השחתת עצי הזית על ידי המתנחלים" ומציגים הצילומים בתקשורת כ"אלימות המתנחלים כנגד העם הפלשתיני הנאנק תחת מגף הקלגס הכובש והאכזר". 

הדברים היו ידועים לאנשי הפרקליטות בכיכובו של שי (השונא) ניצן אך אלו עצמו עין מכוונת והפנו גבם לעובדות ו"סיבותיהם עימהם".

האם יש המאמין כי האיש הזה מהרשק שכל זמנו, משך שנים רבות, מוקדש להכפשת כל ממשלה שאינה ממשלת שמאל, לשנאת והכפשת מתישבי איו"ש, האיש שהשתמש בפלסתינים על מנת להכפיש אויביו היהודים, איכפת לו ולו כזית מחיילנו גלעד שליט?  הריהו בפירוש רוקד על השבי, על סבלו המתוקשר של גלעד שליט.

הלשונות "הרעות" מוסיפות כי יואל מרשק לא פעל בענין זה בחלל ריק, מיודעתנו לשמצה "הקרן לישראל חדשה" גם היא לא טמנה ידה בצלחת והינה מעורבת במימון חלק מהמסע בשם, אכן ניחשתם, הפלת הממשלה והפיכת מדינת ישראל ל"יישות חדשה", בולשביקית-טרוצקיסטית, מדינת כל אזרחיה, מדינה פלסתינית למהדרין.

יש לטענות אלו על מה לסמוך באשר בדיוק כך פעלו אותו מרשק ואותה "הקרן לישראל חדשה" בכל האמור לאירגון מסעה הרגלי של החד-הורית ויקי כנפו.  הפלא ופלא, גם אז היה המסע מכוון כולו כנגד בנימין נתניהו בשמשו כשר האוצר של מדינת ישראל וגם אז היה ממומן בחלקו על ידי "הקרן לישראל חדשה" באמצעות זרועה הביצועית בישראל, הוא "אירגון שתיל".

להלן נביא עוד מספר דוגמיות מ"התכשיטים" הפעילים היוזמים והמארגנים המפארים את צעדת שליט.  זהו אך מדגם מייצג, רבים אחרים כדוגמתם לא יוזכרו כאן בשמם המפורש:

ג'מילה יפית ביסו- תושבת ראשון לציון.  ג'מילה מנהלת אירגון בשם "עץ הזית" אשר מטרתו המוצהרת הינה עזרה לילדים פלסתינים חולים.  יפה, אפילו נאצל, אלא שג'מילה הינה גם ובעיקר אנרכיסטית, פעילת שמאל קיצוני המקורבת ביותר לאירגוני האנרכיסטים בישראל.  משתתפת בהפגנות האנרכיסטים ביו"ש ומקבלת במה תקשורתית בעיתון האנרכיסטים אינדימדיה-ישראל.  כמוכן ג'מילה הינה פעילה ב"קואליציית נשים לשלום" האמונה על טירפוד הסיכוי לשלום בין ישראל לפלסתינים במימונה של "הקרן לישראל חדשה".  חברה לדרך ושותפה של ג'מילה הלא הוא מיודענו עזרא נאווי האנרכיסט, הפדופיל המורשע, מחרחר התקלויות מקצועי בין פלסתינים למתישבי יו"ש.  ג'מילה נוהגת להצטרף דרך קבע להעצמת ההתנגשויות בין פלסתינים ומתישבים יהודים מדי שבת יחד עם פטרונה עזרא נאווי.  הגברת הזו שולחת ידה בפעילות עזרה לחקלאים פלסתינים.  פעילות נאותה, ללא כל ספק, אלא שפעילות זו הופכת משום מה תמיד להשתלחות תיקשורתית כנגד המתישבים היהודים, בין אם היו בסביבה ובין אם לאו.

ג'מילה הינה ילידת סוריה שם נישאה ושם נולדו לה שלשה ילדים.  בשנת 1985 היצליחה ג'מילה בסיוע המוסד להימלט לישראל עם שנים מילדיה ואילו בתה הקטנה נישארה מאחור עקב אילוצים טכנים.  לאחר שש שנים היצליחה ג'מילה להביא את בתה לישראל תוך ששילמה עשרות אלפי דולרים למבריחים.

מאז מלאה ג'מילה ברגשות משטמה עזה לישראל תוך שמאשימה את המדינה כי לא סיעה לה דיה לשחרר את בתה מסוריה.

ג'מילה הינה דוברת ערבית שוטפת וסייעה רבות לאנרכיסטים בבילעין ליצור קשר עם האוכלוסיה הפלסתינים למען העצם את ההפגנות שם.  אירגון "עץ הזית" של ג'מילה ממומן כמובן בידי "הקרן לישראל חדשה".

ג'מילה מתגוררת עם פלסתיני, תושב א-ראם בשם אבו מערוף.  בנה של ג'מילה הוא חרדי תושב קריית-ספר.

יעל רוט-ברקאי תושבת פרדס חנה ואחותה רות ברקאי תושבת תל אביב - יעל, מורה חיצונית בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל-אביב (כן, כן, שוב אותה אוניברסיטה), עסקה משך השנה החולפת בפעילות חיובית ולגיטימית כמארגנת משמרת המחאה לפני בית ראש הממשלה למען גלעד שליט.  מאידך-גיסא, רוט-ברקאי הינה פעילה באירגונים הסמי-אנרכיסטים, ממומני "הקרן לישראל חדשה, "מחסום ווטש" ו"נשים בשחור".  עצם פעילותה באירגונים אלו מעיד על האוריאנטציה הפוליטית המרכסיסטית, שמאלנית קיצונית בה הינה מחזיקה.

כחאלד משעל—ראש ההנהגה המדינית של החמאס בדמשק, כן יעל רוט-ברקאי מודעת לכך כי ההפגנות והמצעדים יעלו את מחיר השיחרור של גלעד שליט אך רואה זאת בחיוב שכן "פעולתן תאותת לשילטון בישראל כי מוטב לשחרר גלעד כעת במחיר המבוקש מכיוון שברי כי המחיר יעלה בעתיד".  אכן תמימות דעים בין השמאל האנרכיסאי לטרור והרי כבר ציינו זאת לעיל.  משהו בסגנון מכירת סוף עונה – מהר פן תאחר וגו'.

יעל רוט-ברקאי לא התעצלה ופועלת, כמובן, להענקת פרס על שם ישראלה גולדבלום ז"ל מטעם "הקרן לישראל חדשה", לקולגה האידאולוגית ג'מילה יפית ביסו על פועלה האנרכיסטי.  שהרי, במחוזות אלו, תמיד חבר מביא חבר.

מעלליה של רוט-ברקאי ואחותה החסודה לא ניסתימו בכך.  הינה משתתפת קבועה בכנסים יהודים-ערבים בחסות הקרן השבדית האנטישמית ("לזכויות אדם") "דיאקוניה".  כמו כן הינה חתומה יחדיו עם עוד מאות אקדמאים "נאורים" על 'מסמך אולגה' הידוע לשימצה (חובר בגבעת אולגה יולי 2004), הקורא להחלת "זכות השיבה הפלסתינית" לתוככי ישראל ופרוקה של מדינת היהודים הציונית.  אכן,  רוט-ברקאי הינה דמות מחנכת למופת.

חשוב להעיר כאן.  תנועת בני עקיבא שלחה משלחת צועדים להזדהות עם מטרות המצעד למען שליט.  אך לאחר היום הראשון הוברר לנציגי בני עקיבא כי הצעדה אינה צעדה הומניטרית לשחרור החייל החטוף אלא צעדה פוליטית-נגחנית לכל דבר וענין.  לאור זאת ביטלו חניכי תנועת בני עקיבא את השתתפותם בצעדה.  מי שינסה למצוא דמיון בין "המשט התורכי" הפרובוקטיבי והכסות ההומניטרית שלבש על עצמו, לבין מצעד גלעד שליט, לא יתאכזב.

משתיכנע הממשלה ותסכים לתנאי החמאס (אם וכאשר),אנו כבר יכולים לחזות בעיני רוחנו את כל אותם מהמדיה והאקדמיה המפעילים כעת כל לחץ שבעולם על הממשלה לשלם את המחיר המירבי, יוצאים אז בכותרות ענק בעיתונות ולשמוע את כרוכיות הטלביזיה צווחים בגרון ניחר ובאותיות קידוש אדומה: "הממשלה התקפלה", ממשלת הנסיגות המחפירות", נתניהו לחיץ", נתניהו היזיע וזיגזג", "לסלק את הימין הלחיץ מהשילטון", "עוכרי ישראל מהשלטון", "הימין המיט על ראשינו אסון" וכך הלאה והלאה.  העיתונות הצהובה לעם ישראל (תרתי משמע), תמיד תמצא את הממשלה הנוכחית אשמה, ללא כל תלות במעשיה.

שהרי מאי נפקא מינא, כל הלוחצים, כל הצווחנים, כל הכרוכיות כל שוטמי ישראל בינינו, האחריות לא נחה על כיתפיהם. המילים שאין שמץ אחריות מאחוריהן הינן מצרך זול, קל להפריחן ולהחבא מאחוריהן.  העובדה כי מילים הורגות ורוצחות אינה מענינם של מפריכי הסיסמאות, הם את שלהם עשו וכעת לגבי דידם יכולה המדינה להשרף, הם הלא כבר הכינו את הדרכונים זה מזמן.

את הפרשנות לקטע הבא נותיר בידי הקורא באשר הינו כולל עובדות סטטיסטיות אשר אינן ניתנות לאישור או להפרכה כיום, באשר בעתיד עסקינן:

הכתב המדיני של הג'רוזלם פוסט הביא נתונים סטטיסטים באשר לאומדן הנירצחים הישראלי הצפוי עקב שיחרור מרצחי החמאס מהכלא בתמורה לשחרור גלעד שליט לפי הנוסחה–318=( 0.55 * 0.45 + 0.45 * 0.63 ) 600

דהיינו, במדה וישוחררו כ- 1000 מחבלים ומתוכם כ – 600 מרצחים עם דם על הידים הרי אזרחי מדינת ישראל צפוים לספוג בפרק זמן סביר 318 נירצחים בפעולות טרור שיתבצעו על ידי משוחררי העיסקה (הקישור לכתבה ולתחשיב המפורט מובא בתחתית המאמר).

מחויבות חברתית פנים רבות לה.  זה הרואה במחויבות חברתית אך את הפן של מחויבותנו לשיחרור גלעד שליט טועה ומטעה, באשר מחויבותנו כוללת בעיקר את כלל הפרטים בעם ישראל, גם אלו הצפויים בוודאות מסמרת שער להירצח בעתיד כתוצאה משחרור מרצחים, אלו חיות האדם, חזרה לג'ונגל.

וכי מה נאמר למשפחת החלל הראשון שירצח בידי משוחרר העיסקה", "אופס, טעינו"?  איננו דנים כאן ב- 318 נירצחים אפשרים, הבה נדון בנירצח אחד בלבד.  ומכאן מהו המחיר שאנו מוכנים לשלם בחיים תמורת חיים או נירצח תמורת נירצח.  מי יעמוד בו העוז לעמוד מול בני משפחת הנירצח הראשון בידי משוחררי העיסקה ולאמר להם "מצטערים טעינו בשיקול".  וכאשר בני המשפחה יזעקו מנהמת ליבם ובצדק "והלא הוזהרתם השכם והערב כי כך יקרה ולא שעיתם לבכם", מה נשיב להם אז? התקפלנו? סליחה?

לטוענים כי ממילא ירצחו ישראלים על ידי טרוריסטים אחרים כך ששיחרור מחבלים רוצחים מהכלא לא ישנה דבר, נפנה לנתונים העובדתים המראים כי לאחר כל עסקת שבויים בה שוחררו אסירים רוצחים, עלה מספר נירצחינו מפעולות טרור שהוצאו בידי המחבלים המשוחררים בעיקר, פי שנים ושלש יותר ממספר הניפגעים עד קיום העסקה.  אכן, מה חבל שקיימות עובדות בעולמנו, כמה נוח היה בלעדיהן.

זיכרון של עובדות מהעבר הרחוק והקרוב הינן חיוניות לשרידותו של כל עם ובפרט של העם היהודי.  הזיכרון אינו מניח לנו לעשות טעויות גסות באשר ארועי העבר אינם נותנים לנו מנוח ומפגיעים בנו שלא לשוב על משוגותינו.  להלן תיזכורת לכולנו מנירצחי משוחררי עסקת ג'יבריל.  אנו כבר שכחנו אותם מזמן, כה נוח לשכוח.  אך 180 משפחות הנירצחים בידי משוחררי העיסקה לא שכחו ולא ישכחו, הנה הם הנירצחים-הנישכחים כולם בתמונה משמאל:

ומכאן כמה הוא "כל מחיר"?  האם כל-מחיר הוא חיילנו גלעד שליט תמורת 1000 מחבלים מרצחים, או שמא 'כל מחיר' הוא חיילנו השבוי תמורת 318 נירצחים פוטנציאלים ישראלים.  אכן ברירה שהיא הר כגיגית.

הבה ונעלה מספר שאלות יסוד הנוגעות לשחרור גלעד שליט.  חריפי המחשבה כבר יוכלו לעמוד על האמצעים המשתמעים לשחרור גלעד שליט אשר אנו עדיין באוזלת ידנו כי רבתה, מעולם לא נקטנו ושמא אף לא שקלנו.

1.  מדוע "כל מחיר" חייב לבוא על חשבונו של עם ישראל בלבד?

2. מדוע "בכל מחיר" חייב לבוא על חשבון כושר ההרתעה של מדינת ישראל?

3. מדוע "כל מחיר" לא יושת על אויבינו?

וכעת, ננסה כוחנו בפופוליזם.  מחייבי "כל מחיר" טוענים בנוסך "תאר לך, אם בנך היה נופל כשבוי בידי החמאס, האם אזי לא היית מוכן לכל מחיר, או למצער שיחרור אלף מחבלים בתמורה לשיחרורו?".  ומכאן הבה ונמשיך באותו הרוח: "תאר לך אדוני הקורא כי בנך או בן משפחתך ירצח מחר על ידי אחד ממשוחררי עסקת שליט.  האם גם אז תחייב שיחרורו של הרוצח?".  פופוליזם, או מציאות אכזרית?

איננו מתימרים כאן לספק פתרון נחרץ להבאתו של גלעד שליט הביתה.  מאידך-גיסא, הניסיון להכות בבטן הרכה של ניבחרינו תוך הפעלת מניפולציה ריגשית על כולנו ותוך שאנו מעמידים בשאלה את חוסנה של מדינת ישראל כולה בכך שנתמסר לדרישות החמאס, מהפן הפוליטי, המדיני הצבאי והגאופוליטי (אשר קצרה היריעה מלפרטם כאן), גובלת בנבזות לשמה.  

הניסיון והדרך הפוליטית-לעומתית שנקטו חלקם של המפגינים הצועדים הינה מרעימה ומדאיגה לעתידה של מדינת ישראל.  העמדת הפרט באורח מוחלט וללא עוררין מעל צרכי הציבור הינה מתכון לחורבן המדינה היהודית.  לא רק עתידנו עומד כאן על הכף, גם עתיד המערכה הניטשת בין המערב ההומני לאיסלם הרצחני עומד על הכף באשר שיחרור המחבלים יצוק דלק רב-אוקטן על מדורת הפעילות הרצחנית של הגיהאד העולמי כלפי כלל הדמוקרטיות המערביות ואנו כמובן בינהן.  לא ביכדי מיקדנו מבטנו במאמר זה לעבר האנרכיסטים בינינו באשר זו בדיוק מטרתם.  לטעמם, שישרף העולם ואחריהם המבול.

במקום ללחוץ על הממשלה לחפש ולנקוט בדרכים לשחרור חילנו שאינן מסכנות את ביטחוננו במקביל ללחץ חריף בינלאומי ומקומי על החמאס, נוטלים המפגינים למען שליט את המסלול הקל יחסית, לחץ על השלטון בישראל אשר ממילא רגיש מטבעו לסחטנות ריגשית, לשחרר מחבלים זמינים.  האם המטרה מקדשת את כל האמצעים?

לאור מיקוד הדיונים והוויכוחים לקראת ועקב שיחרור שאינו מבוקר של מחבלים ובפרט עם החל מעשי הרצח מצידם לכששוחררו, ייוצר שבר, יעצים קרע נורא בעם, יהיו שיעלו על הבריקדות עקב כך.  מיהו שמוכן לקחת תחת אחריותו שבר כזה?  שהרי ברי כי המירב מאותם הנישאלים ומחייבים שחרור מחבלים בסקרים, מכירים בסתר ליבם כי יש להותיר האחריות להחלטות אלו בידי נציגינו בממשלה הממונה ומיצגת את כלל העם ולא אך את חלקו.

ומכאן, מאבק המשפחה לשחרור בנה, תכליתו הינה ראויה ונאותה. הדרך שהמאבק פנה אליה הינה שגויה וניפסדת ואפשר שתחזור כבומרנג לעבר אותם האנשים בעלי הכוונות הטובות המשתתפים במצעד אשר אינם ערים למניפולציה הריגשית המופעלת כלפיהם כמו גם כלפי כלל עם ישראל וממשלתו, זו הרוח הרעה המסתחררת במחילות תת-קרקעיות סביבנו בידי אנשים שליליים, חסרי עכבות וחסרי כל מחויבות חברתית אמיתית לאחיהם היהודים.

קישורים

אהרון רול